משרדנו בניהולה של עורכת הדין דלית ויטון מתמחה במושבים ובאגודות שיתופיות.
משרדנו מעניק ליווי לאגודות שיתופיות , בהסכם מכר נחלה, מול האגודה השיתופית, בעבירות בניה וזכויות בניה בנחלה, בהסכם נחלה מול רמ"י, מול הועדה לתו"ב הרשותית בנושא זכויות ועבירות בנחלה.
השילוב מקצועי החשוב והייחודי מסוגו בישראל של דלית , בין מקצוע האדריכלות למקצוע עריכת דין בהכרח יצר מתכון מנצח ראשוני וייחודי בישראל בתחום התכנון והבניה.
הסכם משבצת הינו חוזה חכירה אשר נחתם בין רשות מקרקעי ישראל לבין אגודה שיתופית. ולעיתים גם הסוכנות היהודית צד להסכם .
בהנחיית ד"ר רופין הוקמה בשנת 1924 "ועדת תכניות" ועל פי המלצותיו ובעידוד ד"ר אליעזר וולקני "הומצאה" שיטת התיישבות חדשה לפי מודל "המשק המעורב האורגני". לשיטתו של וולקני, המשק המשפחתי צריך היה לייצר מוצרים חקלאיים לצריכה עצמית ברפת קטנה, לול ושטחי ירקות, ויתרת הקרקע אמורה הייתה לשמש לכלכלת המשפחה באמצעות עיבוד ושיווק קואופרטיביים.
לפי חישוביו די היה ב- 30 דונם לקיום המשפחה, כשהחלוקה הייתה כדלקמן: לצריכה עצמית – 15 דונם, 5 – דונם גן ירק, מטעים – 8 דונם, חצר משק לרפת, לול ובית מגורים 2-3 דונם. אמצעי היצור למשפחה שנקבעו על ידו היו: 3 פרות, 60 מטילות, וזכויות מים להשקיית 27 דונם לפי 500 מ"ק לדונם
מהות האגודה השיתופית
אגודה שיתופית מהווה אחד מארבע סוגי תאגידים הקיימים בישראל. כאשר הסקטור החקלאי, על כל ענפיו (קיבוץ, מושב, כפר שיתופי, אגודה מרכזית לשיווק, אגודות מים, תאגידים חקלאים וכו'), מאוגד, רובו ככולו, במסגרת של אגודות שיתופיות.
פעילותה של האגודה השיתופית אמורה להתנהל בהתאם לעקרונות של הדדיות, שוויון, אחריות אישית, סיוע הדדי וחסכון לטובת ולרווחת כלל חבריה והיא מחויבת ברישום אצל הרשם לאגודות לשיתופיות (אישיות משפטית בפני עצמה בפיקוחו של משרד הכלכלה.אגודה שיתופית דומה לחברה בע"מ, שגם בה האחריות מוגבלת להשקעותיהם של בעלי המניות בלבד. כאשר השוני העיקרי טמון במטרות האגודה השיתופית, כאמור בסעיף 4 לפקודת האגודות השיתופיות: עזרה הדדית, עזרה עצמית, שיפור תנאי החיים של החברים וכד'. עיקרון הקואופרציה מהווה את עיקרון היחסים הפנימיים בין חברי האגודה לבין האגודה עצמה.
הקמת אגודה שיתופית
בהקמת אגודה שיתופית נדרשת הסכמת רשם האגודות השיתופיות החל משלב ייסוד האגודה , בסיווגה, פיקוח עליה ,שינוי התקנון שלה , לרשם האגודות השיתופיות סמכויות גם הכרעה בבוררות בין חברי האגודה, וכלה בפירוקה של האגודה. לצורך הקמת אגודה שיתופית נקבע בחוק כי נדרשים שבעה אנשים שמלאו להם 18 שנים להגיש בקשה מסודרת לרשם האגודות השיתופיות.
סוגי אגודות שיתופיות לדוגמא בהתיישבות העובדת :
מושב עובדים – אגודה חקלאית שהיא ישוב נפרד, ואשר מטרותיה כוללות ארגון ההתיישבות של חבריה, קיום שיתוף באספקה, בשיווק ובעזרה הדדית, וניהול חיי הקהילה בישוב כמפורט בתקנון האגודה.
מושב שיתופי – אגודה להתיישבות, שהיא ישוב נפרד, ואשר מושתתת על יסודות של בעלות האגודה באמצעי הייצור, השיווק והקניין הציבורי. השוויון הוא ערך מרכזי, אשר מתבטא בשיתוף בייצור, בצריכה ובחינוך.
כפר שיתופי – אגודה שמטרותיה העיקריות הן לארגן את התיישבות חבריה, המחזיקים ברכוש פרטי ומקיימים שיתוף בשירותים או במפעלים יצרניים, חקלאיים או אחרים.
ישוב קהילתי כפרי – אגודה שמטרותיה העיקריות הן ארגון התיישבות חבריה כקהילה המקיימת שיתוף בהקמת מפעלים יצרניים ובמתן שירותים וניהול חיי הקהילה בישוב כמפורט בתקנון האגודה.
קיבוץ שיתופי – אגודה להתיישבות שהיא יישוב נפרד, ואשר מושתתת על יסודות של בעלות הכלל בקניין, עבודה עצמית ושוויון. השוויון מתבטא בשיתוף בייצור ובחינוך.
קיבוץ מתחדש – אגודה להתיישבות שהיא יישוב נפרד, ואשר מושתתת על יסודות של שיתוף הכלל בקניין, שיתוף ביצור ובחינוך. באגודה מסוג זה קיימת ערבות הדדית בין חבריה, כאשר בתקנון של האגודה קיימת הוראה בדבר חלוקת תקציבים לחבריה, שיוך דירות, וכיוצא באלה.
תקנון אגודה שיתופית
תקנון האגודה השיתופית מהווה את מסמכי היסוד שלפיו תפעל האגודה וכלולות בו ההסכמות יסודיות בין חברי האגודה וההוראות שחלות עליהם. בעת רישום האגודה, יש באפשרותה לאמץ את תקנון ברירת המחדל המותאם באופן בסיסי לאגודה מסוגה, או להחיל תקנון משל עצמה שבו היא מחויבת לכלול פרטים הנוגעים לעצם קיומה כאגודה שיתופית:
שם האגודה, סמכויותיה ומטרותיה; הכשירויות הדרושות לחברות באגודה, הליכי קבלת חברים, העילות לפקיעת החברות;פרטים על רשויות האגודה, אסיפה כללית, ועד הנהלה, נהלי הבחירות לרשויות האגודה;
דרכי השתתפות החברים בהון האגודה; דרכי יישוב סכסוכים;
ניהול אגודה שיתופית
הגוף המוגדר כ"סמכות העליונה" הוא האסיפה הכללית של חברי האגודה. אלה מתווים וקובעים את מדיניות האגודה. האסיפה היא זו שבוחרת גם את ועד ההנהלה, הוא הגוף שמנהל בפועל את האגודה באופן שוטף (בקיבוץ גוף זה נקרא "המזכירות"). חשוב להדגיש, כי חבר ועד יכול שיכהן רק אם הוא אחד מחברי האגודה. ועד ההנהלה אוחז בסמכויות נרחבות בכל הנוגע לניהול האגודה, או כפי שבית המשפט קבע כי בידיו של הוועד "סמכות שיורית". משמע, כל אותן סמכויות שלא נמסרו לרשות אחרת באגודה. שומרי הסף של מקבלי ההחלטות של האגודה- מבקר הפנים וועדת הביקורת הנחשבת כ"כלב השמירה" של האסיפה הכללית על הפעולות והתנהלות רשויות האגודה. על ועדת הביקורת לבקר את עסקי האגודה ורשויותיה במשך כל השנה ובאופן שוטף. ועדת הביקורת נבחרת על-ידי האסיפה הכללית והיא עצמאית בעבודה וכפופה רק למרותה של האסיפה הכללית.
רשאי לכהן בוועדת ביקורת: מי שאינו חבר אגודה; מי שאינו חבר ברשות מרשויות האגודה ובכלל זה חבר באחת מוועדותיה; מי שלא משמש כחבר בוועדת קלפי, ומי שלא משמש כבעל זכות חתימה בשם האגודה.
לחץ על קישורים נוספים באתר:
לחץ על קישורים לאתרים שימושיים נוספים: