משרדנו מייצג בעבירות תכנון ובניה
עבירה פלילית
הכלל: כל מה שלא אסור בחוק – מותר.
כל מעשה שמבוצע כלפי אדם או ארגון, פוגעת בסדר החברתי, בגוף, בנפש וברכוש נחשבת לעבירה פלילית.
נאשמים בעבירות אלו יועמדו לדין פלילי כאשר המדינה היא התובעת.
בית המשפט יקבע אם המעשה עולה לכדי עבירה פלילית לפי החוק.
אם המעשה אינו עולה לכדי עבירה פלילית הנאשר יזוכה.
אנשים שאינם כשירים מבחינה גילאית (קטינים), פיזית (חולים אנושים) או מנטלית (חולי נפש) לעמוד לדין, יישקלו עבורם ענישה, אכיפה ושיקום בדרכים אחרות.
במדינת ישראל יש כמות עצומה של הרשעות שווא!
לפיכך החשיבות בייצוג משפטי איכותי .
אם זומנתם לחקירה או הוגש נגדכם כתב אישום רצוי לפנות מיד לעורך דין פלילי שיגן על זכויותיכם וייצג אתכם
צרו מיד קשר עם עורך דין אורדן המומחה בדין הפלילי ובכל סוגי העבירות הפליליות על מנת
עבירת בניה הינה עבירה פלילית
עבירה בניה היא עבירה פלילית חוק התכנון והבנייה מסדיר את סוגי העבירות ודרכי הענישה לעבירות השונות. כן קבועות בחוק הוראות מפורטות שעניינן אכיפה פלילית ומנהלית ביחס לבנייה בלתי חוקית. בנוסף, לצד חוק התכנון והבנייה נעשה שימוש בהוראות סעיף 63 לחוק העונשין, במסגרתו ניתן לחייב את הנאשם בקנס נוסף המבטא את טובת ההנאה שצמחה מהעבירה של בנייה ללא היתר ו/או בסטייה מהיתר ו/או בשל שימוש חורג.
סוגי העבירות מפורטים בסעיף 204 לחוק הינו סעיף העונשין העיקרי, בזיקה לסעיף 145 לחוק התכנון והבנייה, הקובע את סוגי העבירות על חוק התכנון והבנייה. הסעיף מפרט ארבע סוגי עבירות, שלגבי כל אחד מהן נקבעה ענישה נפרדת, כדלקמן:
א. ביצוע בלא היתר של עבודה או שימוש במקרקעין;
ב. ביצוע או שימוש בסטייה מהיתר או תכנית;
ג. שימוש חורג;
ד. בניה על קרקע חקלאית;
מי עשוי לשאת באחריות להגשת בקשה להיתר בניה? סעיף 208 לחוק מפרט מיהם הגורמים האחראים על העבודה והשימוש הטעונים היתר, שכנגדם ניתן לפעול. האחראים בהתאם לחוק הינם: בעל המקרקעין, המשתמש במקרקעין, הקבלן, האדריכל, המהנדס, בעל ההיתר ועוד.
דרכי האכיפה והענישה בהתאם לחוק התכנון והבנייה:
ההליך המנהלי שהינו בסמכות הרשות – הוצאת צו הפסקה או צו הפסקת עבודה בהתאם לסעיפים 224, 225א', 226, 227, 228, 229, 230, 235, 236, 237 לחוק וכן הוצאת צו הריסה מנהלי בהתאם לסעיפים 231, 233, 234, 235, 238א, 241 לחוק.
מדובר בהליכים המוכפפים לביקורת שיפוטית באמצעות על ידי הגשת עתירה מנהלית ע"י מי שכנגדו הוצא הצו בעילות מצומצמות ובתוך פרק זמן מוגבל. מטרת ההליך המנהלי התמודדו מיידית עם בנייה בלתי חוקית חדשה עד לסמוך לאחר סיומה.
הליך מנהלי המתקיים בבתי המשפט – צו הפסקה שיפוטי בהתאם לסעיפים 239, 240, 241 לחוק, צו הריסה שיפוטי בהתאם לסעיפים 242, 243, 244, 245 לחוק. צו זמני למניעת פעולות הכנה לבניה או לשימוש ללא היתר בהתאם לסעיפים 246, 247, 248, 249 לחוק.
נקיטת הליך פלילי – מסלול של נקיטת הליך פלילי באמצעות הגשת כתב אישום, הינו דרך המלך, בפעולה כנגד עבירות בנייה. הליך זה יכול להינקט במקביל להליך מנהלי או במקומו, הכל בהתאם לנסיבות העניין והוראות הדין. נקיטת הליך פלילי נעשה בהתאם לסעיפים 204, 205, 206, 207א, 207ב, 208, 209, 209א, 210, 212,213, 219, 219, 221 לחוק וכן לפי הוראות סעיף 11 לחוק סדר הדין הפלילי.
בהליך זה מוגש כתב אישום לבית המשפט לעניינים מקומיים כנגד הנאשם, על ידי המדינה (המאשימה) והיא מיוצגת ע"י תובע מטעמה, שהינו חלק מהמחלקה המשפטית ברשות המקומית בה נמצאים המקרקעין.
ההליך הינו הליך פלילי וחלים עליו כל הדינים הפרוצדוראליים והראייתיים החלים בדין הפלילי.
ככל שהנאשם יורשע בעבירה המיוחסת לו בית המשפט יגזור את דינו של הנאשם. סוגי הענישה הקבועים בחוק הינם מגוונים וכוללים קנסות מסוגים שונים, עונש של מאסר בפועל ומאסר על תנאי ובצידם סמכויות נרחבות שנועדו להפסיק את ביצוע העבירה באמצעות מתן צווי הריסה וצווי הפסקת שימוש.
צו הריסה ללא הרשעה – מסלול נוסף בהתאם לחוק הינו הליך לפי סעיף 212 לחוק – מתן צו הריסה בלא הרשעה, בהתמלא התנאים המפורטים בסעיף.
צו מנהלי לניתוק חשמל ותשתיות – אמצעי נוסף מפני בנייה בלתי חוקית נקבע בסעיף 157א לחוק, הקובע כי חל איסור על "חברות התשתית" לחבר מבנה לחשמל, מים ולתשתית טלפון ללא קבלת אישור מאת הרשות המאשרת, שהיא יו"ר הוועדה המקומית יחד עם מהנדס הוועדה. האישור ניתן בטופס 4 שבתקנות הבנייה. שלב פיקוח נוסף על הבנייה הינו שלב קבלת תעודת גמר, הניתנת לבעל ההיתר על-ידי מהנדס הוועדה המקומית, והמעידה כי העבודה נושא ההיתר הושלמה בהתאם לתקנות 1 ו-21 לתקנות הבנייה. בקשה לתעודת גמר יש להגיש לכל המאוחר שנה לאחר קבלת אישור טופס 4 לפי טופס 5.
תיקון 116 לחוק התכנון והבניה: תיקון 116 לחוק התכנון והבניה נכנס לתוקף ביום 25/10/17. התיקון כולל החלפה של פרק האכיפה הקיים בחוק (פרק י') בפרק אכיפה חדש. עיקר השינויים שהוכנסו בחוק התכנון והבניה להלן:
הרחבת סמכויות מפקחים
הרחבת השימוש בצווים מנהליים
צו מנהלי להפסקת עבודה
צו מנהלי להפסקת שימוש
צו הריסה מנהלי
בקשות לביטול צווים מנהליים
הוצאות ביצוע צווים
צווים שיפוטיים
אכיפה פלילית
סכומי הקנסות הועלו באופן משמעותי
מגבלה חוקית על האפשרות לקביעת מועד דחוי לכניסת הצו לתוקף
עיכובי ביצוע של כל הצווים
כתבי אישום לעבירות מנהליות:
ההחלטה על הגשת כתב אישום תהיה על פי שיקול דעתו של התובע, בהתאם לנסיבות המיוחדות של כל מקרה.
הסדר מותנה – סגירת התיק בהסדר מותנה בעבירות שבוצעו בהתאם לחוק התכנון והבניה: בחודש מאי 2013 נכנס לתוקף תיקון 66 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב 1982 – "הסדר מותנה" העוסק בסגירת תיק בהסדר מותנה. התיקון האמור חל גם על עבירות בהתאם לחוק התכנון והבנייה בהתאם לסעיף 204 ו-217 לחוק. מדובר בכלי נוסף שיאפשר למי שמואשם בעבירות תכנון ובניה להגיע להסדרים במסגרתם ייסגר התיק בכופר.
שיקול הדעת של התביעה לעניין שיקול הדעת בהחלת ההסדר נאמר בדברי ההסבר להצעת החוק, כי ההסדר לסגירת תיק יוצע ע"י ב"כ המאשימה "בהתאם לנסיבות הקונקרטיות של תיק מסוים…. בעיקר במקרים של עבירות קלות או עבירות שבוצעו בנסיבות מקלות, או במקרים של נסיבות מקלות הנוגעות לחשוד שביצע את העבירה". כפועל יוצא מכך, הרי שבמקרים בהם די בראיות להגשת כתב אישום כנגד החשוד, ולכאורה יש בהגשת כתב האישום עניין ציבורי ולו גבולי, וכשבנסיבות ביצוע העבירה הספציפית ניתן להסתפק בסגירת תיק, המותנית בכפוף לכך שהחשוד ימלא את התנאים שייקבעו ויסוכמו בינו לבין המאשימה, יש להציע לו הסדר לסגירת התיק. בסעיף 10 להנחיות נמנו הנסיבות בהן רשאי תובע להציע הסדר: "תובע רשאי להחיל הסדר מותנה בתנאים מתאימים, על עבירה אשר מתקיימות בה הנסיבות המפורטות להלן, או חלקן, באופן המטה את הכף מבחינת האינטרס הציבורי לסגירת התיק בהסדר מותנה:
- נסיבות אישיות של החשוד – לרבות גילו של החשוד; מידת הפגיעה הצפויה בחשוד או במשפחתו כתוצאה מקיומו של הליך פלילי; התנהגותו החיובית של החשוד ותרומתו לחברה; נסיבות חיים קשות של החשוד; העדרו של עבר פלילי לחשוד.
- נסיבות ביצוע העבירה – לרבות העדר תכנון מוקדם לביצוע העבירה; הסיבות שהביאו את החשוד לבצע את העבירה; חלקו היחסי של החשוד בביצוע העבירה; מעשה חד פעמי; קיומו של קורבן עבירה יחיד; חלוף זמן רב מעת ביצוע העבירה.
- תוצאות העבירה – לרבות נזק לא רב אשר נגרם או צפוי היה להיגרם מביצוע העבירה.
- התנהלות החשוד לאחר ביצוע העבירה – לרבות שיתוף פעולה של החשוד עם רשויות אכיפת החוק; הודאת החשוד ונטילת אחריות על מעשיו; חרטה של החשוד על מעשיו; מאמצים שנעשו על-ידי החשוד לחזור למוטב; מאמצים שנעשו על-ידי החשוד לתיקון תוצאות העבירה או לפיצוי הנזק שנגרם ממנה.
- נסיבות מקלות אחרות אשר יש בהן להטות את הכף מבחינת האינטרס הציבורי לסגירת התיק בהסדר מותנה".
ההליכים הצפויים בשל בניה ו/או שימוש ללא היתר בניה – כתב אישום ו/או תשלום כופר במקום כתב אישום והסרת חריגות הבניה.
גילוי עבירות בנייה מקורו ברוב המקרים בהלשנה ורק לעיתים נדירות נובע כתוצאה מגילוי יזום של מחלקת הפיקוח על הבנייה. לעיתים באזורים מסוימים מתבצעת בדיקה יזומה של צילומי אוויר (שמבוצעים כל העת על בסיס חודשי) לשם איתור בנייה חריגה.
צפו כי יוגש נגדכם הליך משפטי פלילי ו/או הליך מנהלי כגון צו הריסה – אין התיישנות על עבירות שימוש ללא היתר בניה בניגוד לעבירת בניה שקיימת התיישנות על העבירה.
זיכוי ו/או מחיקת כתב אישום בשל טענה מן הצדק
אחת ההגנות העומדות לנאשם בהליך פלילי בגין עבירות על חוק התכנון והבנייה הינה טענת "הגנה מן הצדק". קבלת טענה זו מקנה לבית המשפט סמכות להורות על ביטול כתב האישום או זיכויו מהעבירה המיוחסת לו.
משרדנו מייצג בהליכים פליליים.
לחץ על קישור: