ראיות שהושגו תוך פגיעה בפרטיות

בפס"ד מיום 10.5.16 בעניין ראיות שהושגו תוך פגיעה בפרטיות  בתיק רע"א 2552/16 יהודה זינגר נ' חברת יהב חמיאס טכנולוגיות (1990) בע"מ, קבע בימ"ש העליון בעניין תוכן תכתובת דואר אלקטרוני פרטי אישי שהעתקת תוכן של תכתובת דואר אלקטרוני פרטית-אישית, שהושארה על מסך מחשב של הזולת (ובענייננו במקום העבודה לשעבר), ע"י הזולת (ובענייננו, החברה), מהווה פגיעה בפרטיות, לפי חלופה 2(5) לחוק הגנת הפרטיות. בהתאם לסעיף 32 לחוק הגנת הפרטיות, הראיות תהיינה קבילות, אם לחברה עומדת אחת ההגנות שבחוק או שביהמ"ש יתן היתר לכך מטעמים מיוחדים שיירשמו. על ביהמ"ש המחוזי להכריע בשאלות אלו, לאחר שיערך בירור עובדתי נדרש.
***
הכרעות ביהמ"ש המחוזי בנוגע לחוק האזנת סתר ולחוק המחשבים, הושארו בצריך-עיון. טענות המבקשים בעניין זה מעלות שאלות. לעמדת השופט סולברג, ניתן להתייחס לקריאת דוא"ל כהאזנת סתר רק שעה שהדוא"ל מושג באמצעות המחשב, כלומר כאשר נעשית פריצה לחשבון דוא"ל, מבוצע חיפוש בשרת מחשב אחר הודעות דוא"ל, וכיוצא באלו; אולם כאשר מדובר בחשיפה מקרית להודעת דוא"ל פתוחה המצויה על גבי מסך המחשב, לא ניתן לראות בכך האזנה באמצעות מכשיר. חוק האזנת סתר אינו מכוון כלפי מצב זה, וממילא אינו חל בענייננו; באשר לסעיף 4 לחוק המחשבים, מבלי לנקוט עמדה לגבי תחולתו בעניין שלפנינו, הרי שחוק זה אינו כולל כלל של פסילת ראיות שהושגו באמצעות עבירות לפי החוק.